תסתכל עלי טוב טוב
כדי שבחלונות הזמן שיגיעו תוכל לתפור לאט
את כל אותם חורים שיפערו בי ויתרחבו
בכל יום שלא אמצא אותך בין מצעי מיטתי
ריקנות ספוגת געגועים שרה לי שירים שקטים,
כשאתה בודד כולם מדברים על אהבה.
וברגעים של חוסר שינה אני כותבת
באוויר שלעולם לא אעזוב אותך.
אין בי הרבה מקום להכיל בדידות.
רק שמים סדוקים מזכירים לי
שגם מרחוק אתה יודע לאהוב,
וכשאגיע תסיר ממני שכבות כבדות מדי
של חוסר שינה מלילות בהם לא נרדמת לצידי.
תתמסר אלי.
ותתעורר איתי.
זה רק הגיוני.