מעשה בשני כהנים שהיו שניהן שוין ורצין ועולין בכבש,
קדם אחד מהן לתוך ארבע אמות של חברו - נטל סכין ותקע לו בלבו.
עמד רבי צדוק על מעלות האולם, ואמר:
"אחינו בית ישראל שמעו! הרי הוא אומר:
"כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושפטיך" (דברים כא)"
אנו על מי להביא עגלה ערופה? על העיר או על העזרות?
געו כל העם בבכיה.
בא אביו של תינוק ומצאו כשהוא מפרפר. אמר:
"הרי הוא כפרתכם, ועדיין בני מפרפר, ולא נטמאה סכין.
ללמדך שקשה עליהם טהרת כלים יותר משפיכות דמים."
(תלמוד בבלי מסכת יומא דף כג עמוד א)
וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה
הערופה בנחל:
וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו:
" כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל
ונכפר להם הדם"
(דברים פרק כא)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.