עזרת הנשים
שערי - ניקנור.
אודים מוצלים,
מאש מים ומדם

שערים של נחושת
מצהיבים כזהב
מעל טו' מדרגות.
נפתחים מעצמם

לשכות דוממות
פרצות, בסורג ובחיל
זאבים ילכו בו
נפש, בהם תתחלחל

----------------

מנורה בדרום
שולחן בצפון,
משוך למזרח -
חמור חרשים

עקוד הקורבן
בשיפוד של רימון
שחיטתו כאחת
פרכוסים אחרונים

הוא - יוסף
כבכור - שור  
מכה על ליבו,
לוחש - צעקה
מקבל את הדין:

"ווי הוא לזה
שכנגד בוראו
ירצה להחכים"





בעזהי"ת שבת חזון
 
" "וירח את ריח בגדיו" - ריח בוגדיו, שאפילו פושעים שבהם מלאים
מצוות כרימון. כגון יוסף משיתא, בשעה שבקשו שונאים ליכנס להר
הבית אמרו יכנס מהם ובהם (מהיהודים) תחלה, אמרו ליה כנס ומה
שאתה מוציא שלך הוא, נכנס והוציא מנורה של זהב אמרו ליה אין
דרכו של הדיוט להשתמש בו אלא כנס פעם שנייה ומה שאתה מוציא שלך
הוא, ולא קיבל עליו נתנו לו מכס שלש שנים ולא קבל עליו, אמר לא
די שהכעסתי לאלהי פעם אחת אכעיסנו פעם שניה?! ומה עשו לו
נתנוהו בחמור של חרשים והיו מנסרים בו והיה צוח "ווי דאכעסתי
לבוראי"
(ילקוט שמעוני תורה פרשת תולדות רמז קטו)