הוא פוסע ביער
אורנים מסביבו
עיניו עצומות
חיוך דק על שפתיו
ובפיו מתנגן לו
ניגון חרישי
ניגון - געגוע.
כהמיית ים וגליו
ידיו פרושות
לצדדים, לשמים
כזזות מעצמן
פיתולי פיתולים.
בתוכו הוא מרגיש
כמן ריקוד משוגע
המתרקם ונבנה
משתיקתם של מילים
את חייו מעביר
בראשו, לאיטם
אט אט הוא תופס
כל אמת, כל טעות
אט אט הוא מבחין
באותה יד חמה, הרוקמת
כל פריט ופריט
לאריג של פשטות.
אז, ניגון וגם רגש
יוצאים מעצמם,
בשלוות-עדינות
נמהלים הם יחדיו
החיוך מתרחב
עיניו, כבר פקוחות
דמעות של שמחה
זולגות על לחיו.
בעזהי"ת ג' תמוז
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.