רוח באה, חלון פתוח,
אוספת אותי אליה.
כמו ענן שהלך לאיבוד,
הלך לאיבוד בשמים פתוחים.
לוקחת אותי למקום אחר...
לוקחת ממני שמחה, לוקחת עצב,
לוקחת מחשבות.
לוקחת ומביאה לי מחשבות אחרות...
מחשבות משונות,
חסרות הגדרה,
מחשבות מלאות סימני שאלה.
אבודה ברוח...
עפה למקום אחר,
מקום מוזר, לא מוכר.
לוקחת אותי למקום עם רעש ושקט.
מכניסה אותי לתוך מערבולת,
סערה, סערת רגשות.
והרגשות האלה כל כך משונים...
ואני לא מבינה איך זה יכול להיות.
איך הרגשות המשונים האלה קיימים.
ולא סתם קיימים... הם שוחים אצלי בלב... שוחים בפנים. |
