נועה בסוודר, מחוץ לביתה. הרוח שורקת, והעלים רוקדים סביבה
ואלס. הבל פיה עוטף את גופה העדין ונסחף עם הרוח לריקוד העלים.

נועה בסוודר, בגשם העז. מטריה צרה מגינה על ראשה, בעוד הטיפות
ניתזות לקרקע. היא עטופה בשכבות-שכבות של בגדים, כמו פקעת בצל
אוצרת דמעות בפוטנציה.
נועה בסוודר, סוודר סגול אפרפר שמחמם את גופה ומציג אותה
לראווה. צעיף לופף את צווארה, וכובע גרב סרוג לראשה. קור מקפיא
מכאיב בפרקי האצבעות, והיא מחככת אותן זו בזו, מבעירה גיצים
בלתי נראים תחת עורה הלבן.
נועה בסוודר, וקר לה עדיין. קר ורטוב, והרוח שורקת, והעלים עוד
רוקדים, והגשם עודנו ממטיר.
ונועה? נועה בסדר.