יש לי ארגז דמיוני מתחת למיטה,
אני מחביאה בו את המחשבות שלי,
בלילה, בלילה לפני השינה
אני שולפת מחשבה אחת-
מחביאה אותה מתחת לכרית,
וחולמת עליה בלילה.

בחלומות המחשבות מתעוותות לפעמים,
זה לגיטימי, ככה זה בחיים,
לפעמים הן מקבלות עור של פיל,
ולפעמים הן חלקות כמו נחש.
לפעמים הן מעוררות בי רעד,
לפעמים הן מעוררות בי תקווה.
לפעמים הן עוזרות לי להבין,
לפעמים הן מבלבלות אותי עוד יותר.
לפעמים הן מעוררות אותי משנתי, גורמות לי לבהלה,
ולפעמים הן מרגיעות את שנתי, הופכות אותה לשלווה.

כשאני קמה בבוקר אני מחזירה את המחשבה שבחרתי אל תוך הארגז
את הארגז הדמיוני אני לוקחת איתי לכל מקום,
אף אחד לא רואה אותו ולא יודע שהוא קיים
אבל לפעמים דמעה על העין או חיוך על השפתיים
מעידים שהוא שם...