הנוסח העברי של שיר העם האירי הזה נכתב ע''י דן אלמגור
המפואר.
מזה שנים, עוד בהיותי ילד קטן, הגלישני שיר זה במרחבים אין
סופיים ברחף דמיון ללא מעצורים. השיר בתיאור העצוב של הממתינים
לשובו כאשר האדמה ברגביה המפרים כבר מזה זמן אספה אותו אל
תוכה.
יש אנשים חיים, נושמים, אוכלים ושותים ולמעשה נאכלים מבפנים
באיבם ואין עוצר בנגף.
כך, החלטתי להתיישב ליד הפסנתר הנאמן ולתת משלי בשיר המופלא
הזה. בעיבוד המוסיקלי לקחתי חירות מה בגלגולים ההרמונים. גם
בנגינה יצאתי לא אחת אוף-ביט כמו בשירה.
איני מתיימר להיות מבצע גדול. רק מגיש את אשר אני מרגיש. אם
הקשבתם ולו בחלק, תודה.

הו דני בוא, כבדים פירות הקיץ.
הים שקט, השמש נמוכה.
הו דני בוא, השער מול הבית,
כמו תמיד, פתוח לרווחה.

יוני הבר, עפות לישון על הברושים.
העגלות, חוזרות עם המספוא.
הו דני בוא, קולות הערב לוחשים.
הו דני בוא, הו דני בוא, הו דני בוא.

הו דני בוא, שעון המטוטלת.
צלצל שעה, ושב אל הדממה.
הו דני בוא, הרוח משתוללת,
אבל אותך, כיסתה האדמה.

יוני הבר, עפות לישון על הברושים.
העגלות, חוזרות עם המספוא.
הו דני בוא, קולות הערב לוחשים.
הו דני בוא, הו דני בוא, הו דני בוא.