|
חלמתי
שאיכפת לך
ואתה משתגע.
שקר לך
ואלי מתגעגע.
שאתה מרגיש בחסרוני
ולא מבין כיצד גרמת לכזו צרה.
שאתה אוהב אותי
ולא בתור סתם חברה.
שאתה לא רוצה לתת לי להישאר לבד
ואתה מחפש בנרות את הדרך
הדרך חזרה אלי
הדרך ההיא אל זרועותי.
שאתה לא רוצה
לחזור אחורה בזמן
אלא להתעורר
ולהבין רק מה קרה כאן.
ולכפר על הטעות
ועל המעשים הכואבים
ושנחזור להיות כל כך קרובים.
ואז התעוררתי
והחלום כאילו התנפץ.
אנחנו לא קרובים
רחוקים אנחנו
אלף שנות אור
ואתה אף פעם לא תחזור.
ואתה לא משתגע
וודאי שלא מתגעגע.
ואני כמו מטומטמת
ממשיכה לי לכתוב
חושבת שאולי זה יעשה לי קצת טוב.
ואולי אם אכתוב עוד ועוד
בסוף אותי תשמע.
ותענה לי סוף סוף
אבל כאמור
זוהי רק אשליה. |
|
|
"אם אלוהים
קיים, מה שאני
באמת לא מאמינה,
הוא יבין שיש
גבול להבנה
האנושית.
הוא זה שברא את
הבלבול הזה, שיש
בו עוני, אי
צדק, חמדנות
ובדידות.
הכוונה שלו
הייתה מצויינת,
אבל התוצאות
עלבות"
פאולו קואלו
(ורוניקה מחליטה
למות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.