|
חלמתי
שאיכפת לך
ואתה משתגע.
שקר לך
ואלי מתגעגע.
שאתה מרגיש בחסרוני
ולא מבין כיצד גרמת לכזו צרה.
שאתה אוהב אותי
ולא בתור סתם חברה.
שאתה לא רוצה לתת לי להישאר לבד
ואתה מחפש בנרות את הדרך
הדרך חזרה אלי
הדרך ההיא אל זרועותי.
שאתה לא רוצה
לחזור אחורה בזמן
אלא להתעורר
ולהבין רק מה קרה כאן.
ולכפר על הטעות
ועל המעשים הכואבים
ושנחזור להיות כל כך קרובים.
ואז התעוררתי
והחלום כאילו התנפץ.
אנחנו לא קרובים
רחוקים אנחנו
אלף שנות אור
ואתה אף פעם לא תחזור.
ואתה לא משתגע
וודאי שלא מתגעגע.
ואני כמו מטומטמת
ממשיכה לי לכתוב
חושבת שאולי זה יעשה לי קצת טוב.
ואולי אם אכתוב עוד ועוד
בסוף אותי תשמע.
ותענה לי סוף סוף
אבל כאמור
זוהי רק אשליה. |
|
אתם מתבקשים
לספור כמה פעמים
מופיעה
האסוסיאציה
למארי אנטואנט,
בעקבות "שלח
לחמך".
לא תימניה בכלל,
תומכת במארי
קירי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.