[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אייל שפירא
/
שולחנות וכסאות

או
כיצד להיפטר מכפייתיות-יתר

ארני היה טיפוס נוסטלגי עד מאוד. הוא לא סתם התרפק על העבר,
הוא אקצ'ואלי חי את העבר. כל מה שעשה היה למען הנוסטלגיה.
עבורו, תפקידו של העתיד הוא בסה"כ ליצור נקודת תצפית נוחה יותר
על העבר. ותו לא.
כל דבר עשה אותו נוסטלגי, הוא לא עשה דבר בחייו אם לא ידע כי
בעתיד יוכל להתפלש בזכרון זה. אבל דבר אחד היה אובססיבי
במיוחד: ארני התאהב בקלות. מספיקות היו 2-3 פגישות עם מישהי
חדשה כדי לגרום לו לחוש אושר עצום. כבר בפגישה השלישית נושא
השיחה שכפה על שותפתו לחיים היה התרפקות נוסטלגית על הפגישה
הראשונה, דבר שגרם לנשים שאיתו לנטוש אותו במהרה.
אך לא בחור כמו ארני יוותר, אם כבר אין אישה, תהיה נוסטלגיה:
לאחר כל נטישה נהג לבוא אל המקום הראשון (היה זה תמיד בית-קפה)
שישב בו עם בחירת-ליבו, בירר מי בעל המקום, ולאחר מיקוח קצר
רכש את השולחן ושתי הכיסאות שבהם ישב איתה בפגישה הראשונה.
כך, תמיד לאחר סיום הפגישה הראשונה, כאשר עזבו את בית-הקפה,
הביט לאחור וחרט בזכרונו היכן בדיוק ממוקמים הכסאות והשולחן
שבהם ישבו.
לבעלי בתי-הקפה לא היתה בעיה לוותר על שולחן וכסאות בעבור כמה
מאות שקלים.
כל הצדדים יצאו מרוצים.
כך, בכל חודשיים-שלושה, נוסף בחצרו הקטנה סט נוסף של שולחן
ושני כסאות.
בתחתיתו של כל שולחן הדביק מדבקה קטנה שבה רשם:
1 ) שמה של הדייט
2 ) תאריך הפגישה
3 )  מה לבשו
4 )  נושאי השיחה העיקריים
5 )  שם בית-הקפה
גם מיקום השולחנות והכסאות בחצר נקבע עפ"י כללי פרוטוקול
מחמירים: כאפסנאי לשעבר בצבא, מיקם את הסטים בצורת "נכנס
אחרון, ממוקם אחרון".
בכל ערב, לאחר שחזר מהעבודה התיישב על אחד הכסאות, הניח מרפקיו
על השולחן השייך לאותו כסא ושיחזר את השיחה עם האישה שאיתה
בילה ערב נעים.

בשעת ערב מוקדמת, כאשר יצא מעבודתו החליט לחלוץ את עצמותיו
ולוותר על נסיעה באוטובוס לטובת הליכה רגלית לביתו. לאחר כעשר
דקות הליכה חלף על-פני בית-קפה שבו ישב עם דייט מספר 8. ארני
נעצר והביט בנוסטלגיה דרך הזכוכית הגדולה. המקום היה עדיין
סגור ורק המנקה טאטאה את רצפת הפרקט בעצלתיים. ארני הביט אל
הפינה הרחוקה של בית-הקפה ונבעת: כל השולחנות והכסאות נערמו
בפינה לערימה מגובבת כדי שקל יהיה לנקות. בטמטומו לא הבין זאת
כאשר בא לרכוש בדיוק את השולחן והכסאות עליהם ישב...
ארני פשוט לא לקח בחשבון מה קורה לכסאות ולשולחנות לאחר שעות
הפעילות. באהבתו העיוורת לעבר לא הבין שקיימים שינויים בתמונה
הנוסטלגית שרצה לראות.
לפתע כמו אבד לו אוצרו הגדול: חוויותיו.
הוא חזר לביתו, נכנס לחצר והשליך בזעם את כל השולחנות והכסאות
מעבר לגדר.
לאחר מכן שלף מכיסו פתק שקיבל היום מחבר לעבודה, פתק שנרשם
עליו "נורית". הוא הרים את הטלפון, חייג למספר שנרשם, ולאחר
שיחה נעימה בת מספר דקות קבע עימה פגישה.
"מה נעשה הערב?" שאלה נורית, והוא ענה ללא היסוס: "נלך לסרט.
נשב בקולנוע ונראה סרט".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמש צביקה הלולן
ביצע בי סיכול
ממוקד




אפרוח ורוד
וטראומתי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/1/99 22:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אייל שפירא

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה