מחלק החלומות, מחלק לכולם חלומות יפים, חלומות מתוקים או
חלומות חמוצים, חלומות רכים חלומות חדשים חלומות ישנים (כלומר
לא ישנים אלא ממוחזרים) חלומות קטנים וגדולים חלומות למבוגרים
וחלומות לילדים, חלומות שמשכיחים או חלומות שמעלים זכרונות
טובים.

אבל בזמן האחרון מחלק החלומות פוסח על מיטתי בעת הטיול הלילי
הנצחי שלו, אפילו חלום קטן לא השאיר לי. אפילו לא חלום פיצפון
כזה ששוכחים, מחלק החלומות גר בשמיים. וכשהירח לא מלא, מחלק
החלומות מתנדנד עליו ככיסא נדנדה. מחלק החלומות הוא זה שתולה
את הכוכבים הוא זה ששר שיר ערש לגברת שמש.

פעם אמרו לי שהכוכבים הם חורים שהפחד חורר בשמיים ושהירח הוא
החור הגדול ביותר שהפחד ניקב בתכלת. וגם סיפרו לי שהשמש היא
פצע בוער, פצע שורף ותמידי שאיננו מגליד. זהו כאב השמיים.
ומחלק החלומות, הוא רק מטייל על גבי הכדור שלנו ומחלק את
חלומותיו באבק הקסמים שלו, אותו הוא מפזר בעדינות מעל מיטותיהם
של הבריות.
הוא גורם לעיניו של כל אחד ואחד להיעצם לאט לאט ואז הוא מרחף
מעל המיטה, מושיט ידו אל הכיס, ומוציא ממנו אבק קסמים דק,
סגלגל ורך, ומתיז מעט ממנו על העפעפיים.

כבר שבועות שאני מחכה למחלק החלומות שיבוא וירדים אותי, אט אט
עד שעיניי יעצמו לחלוטין ואז יפזר אבקת קסמיו ואני אחלום חלום
מתוק.
חלום יפה, כזה של שינה עמוקה.

אבל מחלק החלומות לא בא לבקרני, ואני כמעט ולא מצליחה להרדם.
וגם כשמצליחה לבסוף, הרי שאין לי חלום לחלום. חלום לקום ממנו.
חלום להתעורר ממנו בהרגשה כזאת או אחרת, פשוט אין, ריק. ואני
רואה אותו מתנדנד על הירח כמו כיסא נדנדה וחושבת מדוע לא במקום
להתנדנד לא יבוא אלי ויתן לי חלום?
רק אחד קטן, פיצפון. אפילו כזה שלא זוכרים.
רק אחד מתוק יפה ורך.
רק אחד.