אמסטרדם, יולי 2003. תמונת מצב.
שאריות של פסולת אנושית מרקיבה מונחות על השולחן.
נאספות בערימות.
מאיימות לבלוע כל שיקרה בדרכן.
בדלים מאופרים טובעים בתוך קולה מהולה במים של אתמול.
-קונים מנות אושר בשקיות שקופות עם שוקו בצד-
יצרים מפותחים של הרס עצמי ואפטיות
מתחדדים עם שאר החושים הלבנים שלי.
ריחות ואנשים ומבטים זרים-אבל-מוכרים כל כך
מאתגרים לי אותם.
ויותר לבד מעכשיו-אף פעם לא חוויתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.