תקוות מנופצות מרוחות בדיו דהוי
חיים של אשליות נופלים אל תוך תהום בזוי.
ניצוץ שמתרחק עד שכמעט נעלם
נזכרת ברגע ההוא המושלם.
כוח שנוזל דרך מפל אינסופי של דמעות
מחט ארוכה שמנפצת אשליות.
בלבול שלא נותן להחליט
מחשבות שאין להן תכלית.
כוס של יין נשברת לרסיסים
רוצה לאסוף אך השברים רבים.
תודה לך אהוב יקר על כל הכאב
מעולם לא האמנתי שתשבור לי את הלב.
ערמות של ממחטות והדרך עוד ארוכה
יצרים שהושתקו בלילה ההוא שם במיטה.
האושר ההוא לא יחזור, אולי יבוא אחר
הפחד ההוא הארור, הוא שתמיד יישאר.