גבות,
ריסים,
העפעף שסגור בקלילות.
עצמתי עיניים,
רגע של שקט בתוך הטירוף הגדול.
להתנתק מהכל, באמצע העיר,
לעמוד ברמזור ולחשוב על כחול.
גלים ורוח ששורקת לי באוזן,
רק ללכת לשם.
המורה שוב עומדת וצועקת מעלי,
אני מנתקת ריס מריס ופוקחת את עיני.
רק תפסתי רגע של שקט, מה הבעיה?
בסך הכל ברחתי לדקה רגועה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.