התמונה הראשונה היא מעמק יפהפה בשם Glendalough, שפירושו בגאלית "עמק שני האגמים", בין האגמים יש מסלול הליכה יפהפה, ועוד מסלולים קשים וארוכים על השוליים של העמק מכל הכיוונים. את התמונה צילמתי אחרי טיפוס של שלוש שעות על הר לא ממופה, כשניסיתי למצוא את דרכי חזר
זהו האגם התחתון, הגדול יותר. המים צוננים וצלולים עד כדי שתיה (באמת, כתוב ככה, רק לא מומלץ לשתות ליד קבוצה של ילדים בני שמונה).
המגדל הזה יותר גבוה ממה שהוא נראה, והוא מוקף בקברים של נזירים שהתאבדו בהמוניות, קצת כמו במצדה - לא?
איזה חמודים
בשביל לקנות לחם כשאתה משוכן בגלנדלוך צריך ללכת לכפר הסמוך, Laragh, כמעט שעה הליכה בדרך כפרית על צלע הגבעה, כשהאוויר כזה נקי וקריר הליכה כזאת היא רק מרעננת.
מאתיים קילומטר מערבה (לצערי לא צילמתי תמונות בקילרני ובקורק) נמצאת טבעת קארי, מפרץ משולש שעליו כביש מעגלי בהיקף של כמאה קילומטרים ובקצה שלו אי בשם Valntia. על האי אכסניה אחת, חנות מזכרות אחת וחמישה פאבים. באמצע האי מסלול הליכה יפהפה (שמצולם בתמונה הבאה) ב
והנה השביל.
חתוווול
באכסניה הזאת, עדיין על ולנטיה איילנד ישבנו אני, אירי משוגע, שני איטלקים ושלושה אוסטרלים על סיגריית חשיש (ידעתם שהעונש המקסימלי על סחר באירלנד הוא מוות ביריה?) ושמענו קווין כל הלילה.
הנמל בגאלווי, שהיא עיר יפהפיה, עליו ישבתי שעות וקראתי ספר בבריזה - מקום יפהפה.
האכסניה הזאת בגאלווי היתה פעם בית ספר קתולי, כל הצלבים והתמונות עדיין שם ויש סרגרציה חמורה שאוסרת אפילו על מנקות להכנס לחדר של הבנים וההפך.
הבארן, סלע לימסטון אחד רצוף ששטחו 200 מייל, מתחתיו מערה טבעית ומרהיבה שנחפרה על ידי מים במשך מיליוני שנים.
תמונות נבחרות (באיחור קל) מטיול באירלנד באוגוסט 2003.
הטיול היה טיול טרמפים, והוא לקח לי שלושה שבועות בעצלתיים.
התחלתי בדאבלין, ועשיתי את דרכי משם לגלנדלוך וחזרה, משום הדרמתי לקורק (איפה
שראיתי את טירת בלארני ונישקתי את האבן המפורסמת), המשכתי מערבה דרך קילארני
עד לטבעת קרי, ביליתי לילה בולנטיה איילנד והצפנתי עד לגלוואי, אחרי יומיים
שלטיול ברחבי העיר חזרתי לדאבלין והביתה.
אני לא יודע שום דבר על צילום, ואני מצוייד במצלמת תיירים יפנית להחריד, אבל
לדעתי הפקתי את המיטב ממצבי :)
יש עוד 6 תמונות נבחרות שלא סרקתי עדיין, כנראה שיצא לי להעלות אותן ביום שני
הקרוב.
