אני לא פה.
אינני יודעת היכן אני, אך בטח שלא פה.
אני לא מרגישה שהיית פה בכלל.
שנגעת.
שחיבקת.
העיניים הכחולות שהסתכלו עלי במבט אוהב.
הכל נגמר.
אני יודעת שזה בגללי,
אני יודעת שזה הדבר הנכון,
אך משהו בי לא נותן לדברים
להשאר רק כזכרון.
אם לא הייתי עוצרת את עצמי,
היית רואה כמה אהבה מסתתרת שם בפנים.
אהבה עם שתי פנים.
אני שונאת את ההרגשה שמשהו נגמר סופית.
לא אוכל עוד להרגיש את הלשון המלטפת,
השפתיים הרכות,
אותך בתוכי.
עשיתי את הדבר הנכון,
בשבילי,
בשבילך,
עשיתי את הדבר נכון,
בגללי,
בגללך.
ועכשיו אולי נמשיך למשהו יותר טוב,
עכשיו, אחרי שלמדנו איך לאהוב,
הכל יהיה שונה
וזה מפחיד
אך כך סובב מעגל החיים,
אנשים נכנסים ויוצאים,
אני לא הולכת לשום מקום.
אני פה.
אל תעלם לגמרי.
אני יודעת שאתה לא שלי ואני לא שלך,
אבל אני תמיד אוהב אותך בגלל מי שאתה.