הזיות שממשיכות ופוגעות, עיניים שכבו אין ספור שוב כבות
לא רוצה בכלל לזוז זו התחושה, שאנחנו במציאות אשליה
שודדים את הקברים מציאות, המתים מתעוררים אפשרות
אנ'לא יכול בכלל לזוז ויש תחושה הזיה על מציאות... עדיפה

נסחף במערבולת חושים, מוטרף לא מזהה אנשים, לבד....אדום זועק
בפנים והם בוכים עלינו, הם בוכים עלינו, לא סומכים עלינו רק
בוכים עלינו
הם בוכים....עלינו.

מבועות ההזיות ממקום כל כך שחור פורץ אדום רק זעם חום
לא רוצה לשמוע... רק לצלול בתוך מערבולות שיכולות אותי להטביע
ולעמוד על גופי המיוזע ולהשקיע עד שלא אזכור אותי בחיי או
במותי