ילדי  קט ניגש אלי.
"אמי, חזרתי בתשובה".
הסתכלתי עליו , התבוננתי סביב.
כן, הכתובת היתה על הקיר.
שאלתיו "השלם אתה?"
ענה לי "כן".
שלחתי לעברו חיוך
והלכתי להכשיר את המטבח.

ילדי הקט ניגש אלי
"אמי, התאהבתי בגבר".
הסתכלתי סביב, הכתובת היתה על הקיר
הבטתי אליו, ולא שאלתיו האם הוא מאושר
עיניו הבורקות צעקו את התשובה.
חיבקתיו
והלכתי להציע מיטה לו ולאהובו.

ילדי הקט ניגש אלי
"אמי, הצטרפתי לכת "
הבטתי אליו, אך עיניו מסוממות.
רוחו מרחפת.
אחזתי בידו .
אמרתי לו "אלחם בזה"

ילדי הקט ניגש אלי
"אמי, אמי התאהבתי , ואני מתנצר"
ליבי קפא בקירבי.
שאלתיו "אתה בטוח?"
ענה לי "כן"
בלב כבד הלכתי וקניתי צלב זהב לצווארו.

ילדי הקט ניגש אלי
"אמי, מהגר אני לארץ אחרת"
הבטתי סביבי, אלפי כתובות צעקו מהקיר.
ועיני בני עצובות.
חשבתי "אין ברירה"
והלכתי לארוז לו מזוודה.

ילדי הקט ניגש אלי
"אמי, היום הרגתי איש"
התבוננתי בו, עיניו כואבות
לבו שבור, רוחו מנופצת.
"הגנה עצמית " לחש " תאונה מצערת".
ואני, עירסלתי אותו בזרועותי
נשקתי למצחו
כאבתי עמו
וידעתי שאין נחמה.

בני הקט ניגש אלי
"אמי, היום הרגתי איש"
התבוננתי בו, עיניו קרות, קפואות.
"הגנה עצמית?" שאלתי
"לא", ענה. ועיניו אבנים.
"תאונה?" לחשתי בתקווה
"לא, בכוונה". קולו הקפיא, עיניו ריקות.
התבוננתי על הקיר
אך הוא היה חלק וריק.

הפנתי עורף, והלכתי.