מחר, אני רוצה לבוא ולהגיד לך
איך אהבתי, ביודבית
לשבת מולך ולראות
איך קיומך מונח מולי
בהתעלמות מוחלטת מקיומי.
ולשהות רגעים ארוכים בהתבוננות
בהבנה שכרגע יש בתוכך רק את
ואין אף פרור אחד
של אני.
ואז
לאותת לך משהו קצר וחד
(אותי)
ולראות את התהליך
(האיטי)
בו את מתרוממת מתוכך החוצה ומגלה
לראשונה
שיש אני.
ולחכות שתחייכי (בהפתעה)
ואז לומר לך, בשלוה:
יש לנו בעיה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.