[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יום לפני ערב תשעה באב.
אני ואתה יושבים מחובקים על הספה בבית שלי. ברקע מרצד לו סרט,
אני אפילו לא יודעת איזה.
נשיקה ראשונה.
אלוהים, תעשה שנישאר ככה לנצח.
אלוהים לא עונה. ברגעים כאלה אלוהים מכסה את העיניים. הוא דיי
ביישן. ובכלל, צריך לתת לפעמים פרטיות.
האירוניה שבמצב, הדבר שאני הכי רוצה מונח מולי, ואני לא יכולה
לקבל אותו.
אלוהים הלך, הוא לא מקשיב עכשיו לתחנונים שלי.
אלוהים, תעשה שהוא יישאר כאן, שלא יילך אף פעם.
הלכת גם אתה.
כבר בוקר, ואני לא הצלחתי עדיין להירדם. יש יותר מידי מחשבות,
שמונעות מהמוח להתנתק מהכל.
אני חושבת על כל הזמן, שהכרנו. לא הרבה, למען האמת.
אבל זה לא משנה, אני רציתי אותך כבר מהרגע הראשון, שראיתי
אותך.
ואתה הלכת כבר, ואני כאן.
ערב תשעה באב. צום.
להרעיב את עצמך במשך יום שלם. הרעב הזה, הרצון לאכול, לשתות,
להתקיים.
הרצון הבסיסי לחיות- הכל נעלם יחד איתך.
אני לא רוצה כלום יותר.
הצמא, הרעב, הגעגוע- כולם מכרסמים בי, בפנים.
לגימה ראשונה אחרי צום. אתה מרגיש כאילו מישהו החזיר אותך
לחיים, אתה מרגיש את הקור זורם לך בגוף.
נשיקה ראשונה אחרי צום. אתה מרגיש כאילו כל מה שקרה עד עכשיו
לא חשוב, אתה לא כאן. אתה לא חושב.
לא רוצה יותר שום דבר.
רק אותך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מדאיג אותי
לחשוב מה יקרה
לסלוגן הזה בזמן
העיון, שפצור
ומחזור.
אני די חושש
לגורלו.


תגובת מערכת:
ובצדק


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/9/04 19:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכל בלאק

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה