והאדמה לא שם.
כשהייתי חסר, הלכתי לחפש את הרוח. במסעי פגשתי את האש
והאש אדומה - אדום יפה, חזק, מלא בדידות.
הסתכלתי אליה ובכיתי לתוכה,
והיא בכתה לתוכי.
וכך היינו - מרוקנים בדידות ומתמלאים בבדידות חדשה...
חסרים ומלאים...
כשהתעייפתי מהאש, שאפתי להמשיך במסעי. האש בקשה ממני רחמים,
ואני נשארתי עימה, נתתי לה חום.
האש רצתה ממני אהבה,
ואני נתתי לה את גופי.
כשהייתי בלי חום, בלי גוף, בקשתי לחפש את הרוח.
והאש אדומה - אדום יפה, חזק, נאבקת בי,
רוצה את הכל, ואני נאבק בה.
כשהסתיים המאבק, נשמעה דממה.
הרוח שמעה אותה ועטפה אותי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.