כדור ענק מסתובב סביב עצמו בחלל כבר מליוני שנים, אפילו
הכוכבים כבר מזמן לא מבינים, הוא לוקח איתו אינספור אנשים
מהחושך אל האור, עם הזמן גם האור נהיה אפל הכל מתערפל, אין צדק
וטעויות נשארים רק חלומות... חלקם מתגשמים במקומות רחוקים, רק
כאן לא נופלים סתם כוכבים. בחוץ אפור עכשיו דמעות של עננים,
אח"כ חייבת לבוא קשת שמחייכת בצבעים, פעם זה הספיק, היום אני
כבר יודעת שהיא לא תישאר, היא חייבת לשמח ילדים עצובים במקום
אחר...
הכדור ימשיך להסתובב, אי אפשר להילחם בו עם מטוסים, לרדוף אחרי
האור, לעצור את הסחרור, אין זמן למחשבות כאן מתחילות כל
המלחמות אם הוא רק היה מבין, אבל הוא רק כדור וגם כדורים
טועים.
חושך, דממה, כוכבים עוד דולקים, תינוק מתעורר בבכי, רדיו מנגן
מפריע לשלווה, עיר מתעוררת לתוך חלום חדש, עוד מעט יעלה האור
רק אלוהים יודע מה הוא צופן עבורנו. היום הוא העבר של מחר, קשה
כך לחיות את העתיד, הכל קורה מהר מדי, אנשים מתחלפים כמו
תפאורה של הצגה ישנה, אין מספיק זמן להתבונן, להריח, לגעת,
להתקרב, להתאהב, לחלום...