במהלך ההיסטוריה נאסרו איסורים מאוד משונים, כל אחד משונה יותר
מהשני, אבל אף אחד מהם לא משנה כמו האיסור על הטבח ההמוני.
לא לא, פעם הטבח ההמוני היה כמעט כמו לנשום, לא כמו עכשיו שהוא
קורה - פעם לשעתיים שלוש לכל היותר...
את הטבח ההמוני הם אסרו אי שם בתקופה הפרהיסטורית, כשבני האדם
עדיין התגוררו במערות חצובות בסלע. השמיים אז היו כחולים יותר
מתמיד, הפרחים פרחו בססגוניות מוגזמת, וכל כמה שניות מישהו
ביצע טבח המוני.
שלא תבינו אותי לא נכון! האנשים בתקופה הפרהיסטורית היו אנשים
נאורים, מתורבתים ושומרי חוק, הם פשוט נהנו מאוד לראות דם. ככה
שאם אחד מהם היה משועמם במקצת, הוא היה פשוט אוסף לו קבוצת
אנשים (שלא התנגדו בכלל - אלא הלכו אחריו בשמחה מרובה), מקבץ
אותם באיזה מקום, וטובח בהם באיזו דרך יצירתית.
וזה טבעי מאוד! וגם עיסוק מצוין. וחוץ מזה הם היו ממש הכי
מתוקים שיש.
כל זה היה טוב ויפה, עד שהגיע רוזנדולף הזקן. למה יש לו שם כזה
לא שגרתי? כי הוא הגיע מהעתיד.
טוב, זה קצת מסובך להסביר, אבל בעיקרון הסיבה להפסקת הטבח
ההמוני הייתה אז טמונה בעתיד. רוזנדולף הזקן החליט שהוא רואה
יותר מידי דם. אז הוא ניסה לחשוב וגילה שהכל בעצם טמון
באבותינו הקדמונים. כך הוא הגיע למסקנה  הלא הגיונית  שצריך
לחזור בזמן ולחוקק נגד זה חוק. למה לא הגיוני? זה הרי ברור
מאליו: אסור לאף אחד לשחק עם הזמן, בייחוד לא בגלל עניין כזה
פעוט.
רוזנדולף חזר בזמן, פגש קבוצת קדמונים חביבים למדי, וחוקק להם
חוק נגד טבח המוני (שהעונש על התעלמות ממנו היה עריפת ראש).
מאותו הרגע הקדמונים החביבים הפכו לקבוצה של חיות צמאות דם,
והסיבה לכך ברורה מאליו: עכשיו לא הייתה להם שום דרך לפרוק את
כעסם, כעס על מה? על זה שטבח המוני הוצא אל מחוץ לחוק.
הם רצחו (אנשים יחידים, כמובן, טבח המוני לא היה חוקי, תחשבו
כמה לא חסכוני זה היה), קיללו,  נלחמו, אנסו, שדדו וביצעו
מגוון רחב של מעשים (לא פשעים- מעשים ח-ו-ק-י-י-ם, זה הכל) לא
מתקבלים על הדעת, אבל רוזנדולף חזר לעתיד שמח וטוב לב.
זו הסיבה, שהאיסור על טבח המוני הוא האיסור המוזר ביותר
בהיסטוריה. וגם הטיפשי ביותר - למה? זה הרי מובן מאליו: הסתכלו
סביבכם, האם זה עבד?