סוף סוף נפל לי האסימון
ואני מתחיל לקבל החלטה
זמן רב טבעתי בישימון
ועתה צריך לחזור לזרימה

אני מרגיש כלפיה המון
אך היא מעוניינת בי כידיד בלבד
קיוויתי לא לאבד את הצפון
אך כשהתקווה משרתת את הלב
אני תמיד נשאר בודד

כל כך קל לחזור לאותו כאב מוכר
דקירה של תסכול עמוק ומר
"מלנכוליה את אהובתי" אוי כמה שהוא צדק
לפעמים אני דורך במקום ורק מעלה אבק

כשיש רגשות אין ידידות
יש תקווה אבודה שמובילה לעבדות
הנפש כבולה אך לא לחולות הזמן
הרוח תשחרר את אשר הרגש אסר

יש בי כמיהה תהומית לאהבה
אך הדרך לעיתים כה מפחידה
כשמצאתי כבר מישהי מתאימה
התברר שהיא גרה ממני רק 10 דקות הליכה !

אך בחיים שלא כמו בסרטים
התוצאה הסופית היא קצת שונה
אין זוגיות מופלאה או שברון לב מוחלט
יש אפרוריות של חוסר ודאות וערפול חושים קמעה

את מקורות האנרגיה שלי מצאתי כבר
זו רק התרפקות קלה על מכאובי העבר
הזרימה תמשך בכך אין לי ספק,
הרוח תיתן לי כוח והמצפן יאמר לאן
בעת שארכב בהנאה מופלגת על גלגלי הזמן