רעות רוטשטיין / ביער |
ישבתי לבד.
על גזע של עץ
וחשבתי;
חשבתי על הורי,
על שנות ילדותי
שחלפו
ולעולם לעולם
לא יחזרו.
רציתי לחשוב,
רק לחשוב.
והראש שלי התפוצץ ממחשבות
עד שלא נשאר מקום לכלום.
התחלתי לטייל
בשדה
לבד.
בשדה
ילדה קטנה
שגדלה כל-כך מהר
ילדה מפוחדת
מהכל;
מאמא ומאבא ומהחבר שלה
ילדה שמפחדת ללכת לבד
שמפחדת ללכת לאיבוד
בתוך הנשמה
ילדה לבדה בשדה
בתוך היער
ילדה שלעולם לעולם
לא תחזור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|