|
ישבתי על שפת חוף הים
ורשמתי את שמך בחול הרטוב.
במשך הזמן שעובר, הגלים למרות פרצופם השקט
מתעקשים בכל שנייה שחולפת למחוק את שמך
ולהשאיר אותי עם שאריות של בדידות
ואני כמו איש הנלחם על חייו
מנסה להאבק בגלים הקרבים
למרות שאין זה בכוחי
כמו במציאות
לשלוט באהבתך אלי
וגופי פרוש על החול כמו חייל פצוע בשדא קרב
מגן על אהבתי בגופי אך יודע אני שלשווא
כי אינך כבר איתי
ולא תחזרי לעולם |
|
|
זה לא אוכל.
אמרתי לו, גלידה
זה לא אוכל.
הוא אמר לי זה
כן. אמרתי לא.
הוא אמר כן.
אמרתי זה לא.
הוא אמר שכן.
אמרתי לו, גלידה
זה לא אוכל,
בריטני ספירס זה
לא מוזיקה, יורג
היידר זה לא
נאצי. הוא אמר
לי נכון, אבל
גלידה זה כן
אוכל. אמרתי לו
שזה לא. הוא אמר
שכן. אמרתי שלא,
הוא אמר שכן,
אמרתי שלא.
פינקי, שיחות
שהתנהלו באמת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.