נפתח לבי לרווחה כים גדול
לקבל פני סירה קטנה שניתקה מן החוף
ונגרפה לנפשה, וגלי אהבתי מצודדים אותה
לכיוון השקט והשלווה.
הדממה משתררת על ים שכולו תכלת,
אין בשמיים ענן כרבב להסתיר השמש,
הסירה מחליקה על הים במשובת חן
עד ש... גל שובב לפתע קופץ.
לוויתן צעיר הקץ בבתולי מעמקיו
צף למעלה ומפגין גופו המנצנץ בחיבוטיו -
מבקש את הים להבקיע
ואת לב הסירה להניע.
נוסקת הסירה, מפנה אל השמיים חרטום
אך קץ החוויה בצניחה אל התהום
עד נרגעת מתזזיתה
ושבה לטופף ברגיעה
על גליו של הים בו הפקירה נפשה
ביום בו מן החוף התנתקה.
26/07/04 © |
