אנחנו חושבים שאז נרגיש פחות ריקים.
שאז,
(כמו הפקק בצוואר בקבוק היין האדום)
אולי המילים יפסיקו להעצר בתוכי.
הדמעות יפסיקו להאצר בגרוני למראה עיניו המלאות ירוק
עמוסות כחול השמש משתקפת
עיניי משתקפות אל תוך מבעם העצוב.
נמאס לי לחיות בשבילך, או בשבילו, בשביל הרגע ההוא
שגרמה לי התחושה
ההיא, אז, כשהיין העמיס עלינו קלילות
המתערבלת בתוכי מרגישים
מלאים כל כך פתאום.
"עד שהאהבה הזו תיפול ותעלם"
אומר השיר. ואני
לא רוצה להרגיש פגיעה יותר.
תן לי את המושכות, לפחות של הקשר הזה תן לי
להרגיש כשבא לי, לא מוקדם מדיי, חזק מדיי
כמו עכשיו שוב
מתמסרת
כולי |