|
הרחובות משוכי הצללים
עוד ודאי בקולם רועדים
צעדים שהיו מהדהדים
פסיעות של זוג אוהבים.
והפרח נשען, מתרסק מתוך עץ
ונופל על ברכיה כערב
וחיוך כשקיעה מתרוצץ
על פניה כאור מתרחב.
אלוהים מסרב לפסל בך קמטים
ומוסיף לשיערך עוד גיל
ניצוצות מעינייך החיות ניבטים
לתוך לב - אשר אושר אחר לא יכיל.
עוד הצחוק מתגלגל ברחובות
מסתודד עם פנס, חובט בעוד צל
ועינייך, עינייך - כה שובבות
בתוכן כל עצב מתבטל.
ואני וניגון נרדמים על מיתר
של כינור שכבר בא בימים
במסע בו עוד כלום לא נאמר
בוא אבוא להמתיק בך צלילים. |
|
|
"בניגוד למה
שכולם חושבים,
כרישים לא
אוהבים בשר אדם.
אתה רואה משהו
מתפתל, בועט,
מפרפר - אתה
נותן ביס. טעים
הרווחת, לא טעים
אתה משחרר. זו
לא אשמתנו שאתם
לא מסתדרים עם
שלוש שורות
סימטריות של
חורים... משני
הצדדים..."
כריש ראש פטיש,
האוטוביוגרפיה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.