אהד שני / חוטים שחורים של עצב |
עוטפים אותך סביב
כמו חיבוק גורילה
חזק, חונק, מכאיב.
הנה המספריים
איתם תוכל לחתוך
כבלים שחורים של עצב
ולהעיף לרחוב.
אך ידיך גם הן
אסורות שחורים
לחתוך הן לא תוכלנה
אולי רק קצת ורידים.
אתה יושב שם ומחכה לה
ואולי אליו?
שאם הם רק יגיעו
יראו את המצב
ואז ללא כל אומר
כבליך יבתקו
את כל אלפי פצעיך
ישבו וינקו.
אולי הם לא יגיעו?
אולי כבר נמצאים?
אולי זה רק חלום רע?
אולי אני מגזים?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|