נועה קיסי מור / שנאה |
שתשאיר אותי פה על ברכיי וליבי רסיסים
שתנטוש אותי לחכות לעד לשובך
אני אשנא אותך שדמעות יקברו עיניי
אני שונאת אותך
מתי ששפתיך צורבות שפתיי
ששפתינו נחתמות לנצח
שאומר אתה כי רק אני אדע מילות אהבתך
אני שנאתי אותך
שאמרת שליבי לא יודע חמלה
שידעתי כי אהבתך הפכפכה
שהשקר מקועקע בידיך
צבוע בלבן אפרורי ושחור רך
שהמעבר בינהם כה חד
כסכין קהה מבדילה בין צבע כהה לבהיר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|