נועה קיסי מור / החופש שאבד |
כשמש הנעקרת מהאופק התכלכל.
וכנפיי קוצצו מגופי היתום מחופש.
ועכשיו,
תקועה באדמה כמו עץ הנע מכאן לכאן בסופת אכזבה מבלבלת.
והכל מעורפל כמו נחל עכור,
שכבר דגים אין בו, נטשו הנחל.
תרה אחר הדרור הנחשק,
שנגנב ממני בשברירי השניה
כנווד מחפש אחר החכמה בדרכים עקלקלות,
מנסה להרוות צמאונו בשלהי הסתיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|