שלומית דגן / ימי המחר |
סבלנות התקופה
עם צחוק ובכי
וימי מחלה
שנזלו די מהר, רק לא לאחר
לימי המחר.
להסתכל לאחור,
תמונות שחור ולבן
להגיד "איזה יופי" או "מזל - אני כאן"
לחשבו על הזה הקטן שבלחי -
דיגדוג זעיר של לחש ובכי,
ולא להגיד
זה הורס היזכרות
יפה ומושלמת של ימי הילדות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|