התנצלותי המזרח אירופאית מראש, על כל הטרחת.
הכל באשמת הניק החדש - הוא דרש לאוורר ולהביא אותו לעולם מדיף
ניחוח אחר. אז זו מחווה וזו גחמה, תקראו לזה תופעת לוואי של
שינויי מזג האווייר לזה תקראו, או אפילו קוטג' תקראו לזה, או
טיטניומון מלך אשדיאל תקראו - חופשי - העיקר שתרגישו בבית
(אירוח כפרי ? למענכם, יוצב עציץ) ושתקראו (לזה).


מקהלת "אריק את בנץ" עולה לבמה עם חבל הנמתח משני קצותיו, על
ידי שתי הקבוצות בלהקה, הלא הם - אריק פלוס בנץ:

קומי וטרגי יפסעו ידלגו קטועות לקראת שום מאורע
(פיזוזי מרחב - פרונט במה)
קומי מיד יתלוצץ כשטרגי הצבוטה תתפתל
כשטרגי תמעד
יהיה זה קומי שיזמין את אירוני גם לטפל
אחת תתערפל, אחד יתנפל
הוא גם יפריז לעד
אז טרגי נוגות תרגיע
יש שזו פורשת בדיוק כשהאחר מופיע
כשטרגי תתייפח מדי
אז קומי ילטף וישפיע
באים בקלחת לאירועי הקדחת כמעט
בנחת לרוב ביחד מאותו המניע

בנץ, חבול בפלג גופו העליון (בגבחת), נשרך לאורך הבמה כשהוא
אוחז בחבל, כאשר הקבוצה היריבה - אריק, מפגינה שביעות רצון עד
לאי שימת לב להשפעתה של כל מתיחה קלה על הקבוצה המובסת...

אלכס אנסקי אינו מקריין שרמנטית ברקע (מלכת השלג והוא...ששש),
ולכן אריק ובנץ נאלצים להפגין כישורים על-מקהלתיים:

הם יצאו לקניות, והיא שכחה את הארנק שגם כך ממילא היה ריק מזה
שנים, והוא אמר לה שזה משעשע איך שלא מוכרים ארנקים עם כל הכסף
והחסכונות בפנים.
היא סותתה לכבודו פרצוף מדוכדך, בדקה מתי תשעה באב באף מנופח,
והתחננה שיקנה לה ממחטות רכות רקומות כדי להעניק לדמעות מצע של
חסד, לפחות.
הוא טען ושחוק בו, שהדמעות הן אלו שצריכות לקנות לעצמן כי הוא
לא יכול להיות מפרנס של אוקיינוסים, ואפילו שחייך - היא ביקשה
ממנו לצאת מחנות הבדים הטחובה, כשניסה לדגדג לא נשמעה תגובה.
כך הגיע למצב שממילא כבר חפץ לברוח.
אם להודות על האמת, הוא גיחך, לשניהם לא היה שמה כוח.
ייתכן, ראויה לו בת זוג מכלה פחות ויותר קורצת, מפרגנת לשעשוע
נוח.
מבט קצר בטרגי השפופה, זה כבר הבין כי כשהוא בסביבה, אז היא
בשלווה מדממת, ורק כשהוא לידה, הוא כזה מלא און למלא גלגולי
צחוק עצמי בנימה מחממת.

כשהיא בכאב תתחלחל
כשהוא ברננה יהלל
כשהיא בתחינה תיילל
אז הוא בקלות ראש יהתל
היא תאהב אותו בבכי
עמוק דמעה תתעגל
והוא בריקוד אף
אדום מתגלגל מתגלגל

התפרצות לא מתוכננת של אחת, דודה פרוותית (שתולה? לאא!) שקיבלה
את הכרטיס להצגה שהכניסה אליה חופשית, בחינם, והיא גם בפנסיה
ממשהו, והיא גם סיימה לעשות הכל ברשימת המטלות וזה למה היא
כאן:

שאלה שיושבת לי ולא קמה ואין לה כבוד:
למה טרגי כזו חתיכת פאסיבית, והוא, קומי,
מציל ממצולות באדרת של הוד?
ולמה בפשטות, אם ניתן בתחכום?
ולמה בביקורת ולא בהשלמה עם המאום?
ולמה אין קהילה לגמילה מסימני שאלה?
ומה בין אריק לבנץ?
את הפסיכואנאליזה של הצהוב,
מימנו הרשויות?
או אולי מממני המיסים?
כי איך ללא "ירוק" ייצא שפוי מהאדום? אולי זהו אריק שמאמין
בניסים...
אמרתי אחת... ואין לי אוקיינוסים של זמן לפרנס קושיות...
חוץ מזה, שההצגה או המה-שמו מחזה הזה, מדלגים על דילמות
פסאודו-מיחושיות.

הקהל אינו מוחא כף, והביקורת שולחת רק נציגים סמויים,
להצגות רחוב של בית הספר היסודי והדייקן ליצורי ילדות
סומסומיים.