קורעת את ים-סוף
לפעמים
עם מקל של גשם,
רק כדי לעמוד על
יבשה.
מתגלה אל עצמי,
כסנה בוער המדבר עם
עמוד עשן.
אמא,
הדברים הברורים מאליהם
הם הם הדברים החשובים באמת.
ולפרקים נכלים בי הכוחות
לחיות,
ולמות.
איך אפשר בכלל לחיות את ההווה
כשכל רגע הוא
רגע אחד מאוחר מדי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.