הכה אותי הלילה עד זוב דם
אל תתן לי לברוח עוד פעם
כביש אספלט נספג דמעות
של אלוהים אחד
אני לא רוצה שוב ללכת

קשור אותי הלילה אם צריך
רגליי אינן מקשיבות עוד לליבי
טפיפות עצביי על קרקע שוקטת
סותרים את רצונותי להישאר
נאהבת

והנח לי לאחר בוקר
לבי קטן מכדי להכיל אהבתך
ארצה לברוח מעוד לילה
הלא אני בעצם צללית חשוכה
נמסה ושוקטת
גאה ובוערת
כל רגע לצדך כמו מכה בי גלים
עוצמתך כמו להב אלפי סכינים
ואני אינני עוד ישות בפני עצמי
רק דמות נאהבת
אלה ששולטת
בך
אך לא בעצמי.