ביום סתמי שכזה הכל צף ועולה
המחשבות מתרבות ומתעצמות
מי אני כעת, מי הייתי ומה יכולתי להיות
ויש אינספור שאלות שרק בשתיקה נשאלות
האם היום כבר יותר טוב מבעבר
האם יותר שמח ומאושר
ומה השגתי בימים החולפים
הרבה דמעות שדיממו על פצעים פתוחים
וחשבון הנפש הזה שלא ניגמר
ולהתחיל כל בוקר מחדש סיפור חיים מוכר
ומחר יום חדש בפתח
ואני רוצה לא לפחד לבטח
אני רוצה קול מוכר שיהדהד
"אני איתך ויותר אני לא עוזב"
קול מתוק שישוב וילחש
ושהוא יסחוף מתוכי כל חשש
והגלים הם שם מתנפצים על המזח
והשמש שוקעת וצובעת אופקים
וקרניה הענוגות על החול הזהוב מרצדים
והצדפים בטובם שולחים לי מסרים
שיבוא היום בו אגע בשחקים
ואני נושמת את הגאות
ומתפללת שאלוהים ישלח לי שדר
שהכל יהיה טוב ולא  אדע בחיי עוד שפל
ואותו הנסיך שיבוא ואת ליבי בלהבה יצית
ונרקום ביחד אהבה חדשה
וזה יהיה מציאות ולא פרי נוסף של המצאה
והים הוא נסוג
והלב אט אט מתעורר
ומחר יפציע שחר אחר
יום נפלא יום של גאות ללא שפל
והתחלה של חיים שארקום
ואת השאר נשאיר לדימיון