"מאמי, אתה שומע?"
"כן, מה?"
"מה מה? אני מאד מקווה שהמערכת שלך במצב אוסמוזי, אחרת המילים
הופכות לחצץ והיום לא הבאתי מכוש", מחייכת לעברו מקווה שהוא
מקשיב.
"מאד חשוב לי שתבין מה אני רוצה", מביטה בו ברוך שרוע בחצי
ישיבה על הספה, חולצת טריקו עוטפת כתפיים, רגליים יחפות, אחרי
מקלחת, שער רטוב, מנורת הצד העומדת מאירה באור רך את הספה
הרכה, לאות נעימה אחרי יום עמוס.
"אתה מקשיב?" מניחה את הכריות לידו.
"מקשיב, מקשיב נשמה" עונה בחיוך בזווית השפתיים מתכונן.
"רצינית, מאד חשוב לי שתבין מה אני רוצה", מתיישבת לידו,
העיניים הכהות שלו מביטות בה בעיון. תמיד כשהוא מביט בה כך
מרגישה כמו זרם עובר בגופה.
"מה את רוצה?" מחייך ולוגם מכוס המים הקרים.
"רוצה לא מסביר נכון צריכה, אני צריכה שתבין את הצרכים הנשיים
שלי, הצורך להרגיש אישה, אתה יודע". מתיישבת, ריח סבון הרחצה
שלו באוויר, מתקרבת אליו.
"לא, אני לא יודע ולא כל כך מבין, אולי מוטב שתסבירי", לא
מסתכן, מה יש להן לנשים האלה,
בחיוך זהיר הוא שואל " מה קרה?", יודע, את הסרט שתיכנן לראות-
הוא כבר לא יראה.
"כלום לא קרה, פשוט בזמן האחרון אני מרגישה שאתה כבר לא כל
כך..." בקלילות מלטפת את הזרוע,
"לא כל כך, מה לא כל כך? טוב?" עוקב בהנאה אחרי האצבעות.
"לא לא, אתה לא מבין, חסרה לי ההרגשה... להיות מחוזרת קצת,
לראות את החשק שלך אלי בעור שלך, להרגיש את הנשיות שלי איתך
מפני שאני רואה את עצמי בעיניים שלך". בקול שקט ממשיכה
"אתה כל כך עסוק וכשאתה מגיע אחרי יום עבודה מלא כל כך הרבה
דברים מעסיקים אותנו. לפעמים נדמה לי שאין לנו זמן בשבילנו,
ואתה חסר לי". מטיילת לאט באצבעות לרוחב החזה מתחת לחולצה
להרגיש את חמימות העור.
"אוהב אותך, את לא יודעת?" הוא מחבק, ידו החמה מלטפת את עורפה
"את כולך", לוחש ליד תנוך אוזנה מקרב אותה אליו.
בתנועה רכה מסיט שער מפניה, מביט בה.
לא עומדת במבט הזה, מאז הכירו, כמו מעלית מהירה בגורד שחקים,
הבטן שלה.
מצטמררת מהתחושה, בכרית אצבעה משרטטת את שפתיו.
"מאמוש" מחייכת בעיניה "כשבא לך, אתה תמיד אוהב. אתה גם אוהב
את מה שבא לך"
מרפרפת בשפתיה בקצה פיו טועמת.
"נו, מה רע?" שואל מעביר את שפתיו במורד צווארה.
"לא אמרתי רע" עונה מחייכת ומתקמרת.
"אז מה הבעיה?"
אתה רואה, לא הקשבת למילה אחת מהדברים שאמרתי",
"הקשבתי ועוד איך", עונה ופותח כפתור במכנס.
"אז מה אמרתי?",
"שאת רוצה להרגיש", מחייך אל תוך שפתיה לוחש,
"אז בואי". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.