[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








נכתב עם טיפת תקווה

פעם, היא תמיד דיברה על פעם, כשהיא דיברה על פעם תמיד העיניים
שלה היו בוהקות.
ראו שהיא מתגעגעת לפעם.
לפעמים, כשהיא הייתה נזכרת איך היה פעם, היו מתחילות לזלוג להן
דמעות, והמבט, המבט שלה תמיד היה נעול לעבר האופק כשהיא דיברה
על פעם. לפעמים היא עדיין מקווה שפעם יחזור והיא תוכל להיות
מאושרת.

היא רוצה לחזור להיות מאושרת, היא רוצה שפעם יחזור, פעם -
התקווה שלה לחזור להיות מאושרת.





כנראה שפעם לא יחזור, כנראה שהיא תשאר עם הגעגועים, כנראה שהיא
תשאר עם הדמעות, עם העצב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רגע, תסבירו לי,
מאיפה אתם כל כך
בטוחים שמי
שמאשר את
הסלוגנים הוא
גבר? אולי הוא
אישה, כמו
בדוגמה? אולי
היא נעלבת מזה?
אני אומר
שמעכשיו צריך
להגיד "זו
שמאשרת את
הסלוגנים", ואף
אחד לא ישנה את
דעתי!


מתוך הסרט
"סלוגמה" בבימוי
רמבו 2


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/9/04 23:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'רי-אנה כהן

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה