מנשק אותי. מנשק אותי נשיקות ארוכות ומלאות משמעות. עוצם את
העיניים כמו שלימדתי אותו, עוצם אותן חזק ומרגיש אותי. מדי פעם
אני מציצה כדי לראות איך הוא עוצם אותן כל כך חזק ונמצא שם
ברגע המקסים הזה. מנשק אותי. אני מרגישה את האצבעות שלו בפה
שלי, נוגע בשפתיים שלי ברכות שמייד תיעלם.
פתאום הוא קם מהספה עליה אנחנו שרועים בפוזה מוזרה, לוקח אותי,
מושך אותי לחדר השינה. אני מצידי משחקת את הקטע שלנו, 'אולי
נישאר בסלון, התחילה תוכנית מעולה עכשיו שרצינו לראות'. הוא
מתעלם ממני, מחייך. אנחנו מגיעים לחדר השינה והוא זורק אותי על
המיטה הענקית שלו עם המצעים הרכים, נשכב עלי ומנשק אותי שוב.
מנשק אותי בכל הגוף, מרים את החולצה שלי עם הפה שלו ומסתכל עלי
כדי לראות איך אני נמסה לו שם בין הידיים, מרגישה שאין אחר
מלבדו שיכול לגעת בי ככה, מתרגשת כאילו זו הפעם הראשונה שהוא
נוגע בי. הוא שולח את יד ימין שלו לחזה שלי עליו נהג להגיד
"קטן אבל מתוק מתוק..." ובעדינות מרגיש בכריות האצבעות שלו איך
הפטמות שלי מתקשות עבורו, הוא מוריד לי את החולצה ומתחיל ללקק
אותי.
אני מרגישה איך הוא מלקק אותי בכל הגוף, משאיר עלי עקבות של
רוק חמים, מעביר בי צמרמורות מטורפות. אני כמעט רוצה לצעוק לו
שיפשיט אותי כבר. עושה הכל לאט לאט כאילו להטריף אותי עד שלא
אעמוד בזה יותר. אני מסתובבת בהפתעה ומסובבת גם אותו על הגב,
מורידה לו את החולצה ונותנת לו ביס בבטן המתוקה שלו, בכרס
הקטנה. ביס כזה שקורע אותו מצחוק והוא מדגדג אותי בחזרה עד
שאני צועקת שיפסיק.
הוא מסובב אותי חזרה על הגב ומקרקע אותי למזרון, מחזיק לי את
שתי הידיים ומלקק אותי בטירוף, נותן לי ביסים כאלה שהגוף שלי
מתמלא סימנים, אני נגנבת. הוא עוזב לי את הידיים כדי שידיו שלו
תהיינה חופשיות לפתוח את הכפתור במכנסיים שלי. לאט לאט הוא
מוריד לי את המכנסיים וממשיך ללקק אותי. אני מרגישה את הלשון
שלו עוברת מהבטן לירכיים, עד קרסול והוא מוצץ את אצבעות
הרגליים שלי, יודע שזה מוציא אותי משיווי משקל ומטריף את
החושים. אני מתרוממת לנשק אותו, רוצה להודות לו על איך שהוא
נוגע ועל מה שאני מרגישה עכשיו. שום דבר אחר בעולם לא מעניין
אותי מלבד הרגע הזה. הרגע הזה בו הוא שלי ואני שלו וזה כל מה
שחשוב בעולם. רק הרגע הזה. לפני שאני מספיקה הוא סותם לי את
הפה בנשיקה ארוכה ורטובה ומשכיב אותי אחורה בחזרה.
הוא מסתכל עלי. בוחן את הגוף שלי שכבר חקר בעבר ומתמוגג.
אני קולטת חיוך קטן בקצה הפה שלו, חיוך זדוני של "אני הולך
לזיין אותך. אני הולך לזיין אותך ואת הולכת לגמור כמו שמעולם
לא גמרת". מתה על החיוך הזה.
מחייכת אליו בחזרה, מחייכת אליו חיוך של "נראה אותך מותק, בוא
תראה לי מה אתה שווה". והמרוץ מתחיל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.