העתיד הוא כ"כ לא צפוי
המציאות משתנה כהרף עין
מן הרע אל הטוב
ומן הטוב אל הרע
ואהבה- כרגע אין
אז אם החיים הללו כל כך מפתיעים
איך קרה שהכל היה כל כך צפוי
והאם הכישלון טמון בי או בכוכבים?
איך קרה שהכל היה כ"כ חזוי
וזו לא נבואה שהגשימה את עצמה
וזה לא שפתחתי פה לשטן
פשוט חזרתי חזרה למשבצת מס' אחת
פשוט הונעתי ע"י כוח איתן
והאכזבה היא לא מאף אחד מלבדי
וזה הקושי הכי גדול
שאין ולא היה אף פעם מי לשאול
ושתמיד מישהו שומט ידו מידי
בחזרה למשבצת אחת
בחזרה לימים שהיו בהם לא מעט
מחשבות, הזיות
ואלוהים, אוי אלוהים כמה טעויות
אני עושה ומנסה
לתכנן לעצמי את מסלול הקיום
כשרק אתה יכול להסיר את האיום
איך העזתי לחשוב שמותר לי ליזום
שמותר לי לחוש במגע ובחום
איך העזתי לחשוב שלמישהו באמת יהיה אכפת
בחזרה, בחזרה למשבצת אחת |