גזור איש.
מרח הילה סביב תוויו הישרים והדקים.
שזור מקלעת של אורה סביב ראשו יודע כל.
על צואר הלום, מתוח, זור שפעת פרחי כחול.
צוק צבעי חמלה ודמע על חזהו הגרום.
קנאה, שנאה ודם רותח, אל מקלעת אור תזרום.
יציפוהו מי הדמע, בסמוך לטבורו.
בבסיסו תיפול הדלת, תיחשף נשמת אפו.
טול קורה מבין עיניו
ובעינו הדלק חלום.
בעור תבער הסגלגלה,
מנת שפיות, מנת חלום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.