איבריה הגדולים היו מונחים על השולחן, חשופים לכל כמו בשוק.
(זאת לא הייתה אהבה אמיתית)
היא ישבה מולך במסיבת שימחה שבה לא היית אמור להיות.
(וגם בטלוויזיה יש סרטים גרועים לפעמים)
היא חייכה חיוך קטן ומצצה וודקה עם תפוזים דרך קש.
(אז אני כן קיים, בכל זאת סוג של הקלה)
שן חדה תופסת את פינת השפה התחתונה שלה.
(אין פה שום תמימות)
עיניה נראות פוזלות ברוח החיה.
(אין כאן יופי, אין אמת)
פרור מסקרה שחור צונח אל הרצפה.
(ושום דבר פה לא טבעי)
ועכשיו תנועות אגן, ריקוד פיתוי.
(לא יצא לך ללמוד, לא יהיה פה שום תחכום)
"אז מה אתה בא לפה הרבה?"
(עוד קמצוץ של תעוזה והיית מרסק את המצח הענק שלה ישר לתוך כוס
הזכוכית עם הקרחונים)
היית מרים לה את השמלה האדומה.
לא היית מכניס אותה בין סדיני הילדות שלך.
היית חושף את שדה השמאלי בתנועת יד חדה.
לא היית מהלך באצבעות קלות על עורפה החלק.
היית נכנס חזק כדי לצאת מהר,
לא היית מקרר את כל גופה בנשיקות רטובות בליל קיץ חם.
זאת לא אהבה אמיתית יושבת לידך במונית,
זאת לא אהבה אמיתית צועדת איתך בלחות הדוחה,
מגישה לך קפה לטה עם חיוך ומפית, קופצת בטרמפולינה כמו ילדה עם
קוקיות.
זאת לא אהבה אמיתית,
זה ארלוזרוב 14,
זה יהודה הלוי 22,
זה קיבוץ רגבים,
זה יותר מידי אלכוהול,
זה מגע אישה, חצי נחמה,
זה תאווה לבשר,
זה סיפוק רגעי,
זה בפ"ת 3,
בגבעתיים פעמיים,
ורק עוד ניסיון אחד.
זאת לא אהבה אמיתית
וזה לא באמת קורה.
משפט נחמד בשיחה בשנקין:
"אה, היום יום חלש, בדרך כלל אני מתאהב כל חמש דקות." |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.