קשה לי מאוד להתעורר בבקרים,
לפעמים אני הופכת אלימה לאחרים.
לביה"ס לצבא לעבודה ולסתם סידורים,
אני ממש מתפחלצת כשאותי מעירים.

פעם בחודש אני מתעוררת שמחה,
ואז אני מצטערת שלא המשכתי לישון עוד שעה,
אמא כבר אפילו לא מנסה,
מאז הפעם שהכנסתי לה בעיטה.

אצל חברות אני כבר לא הולכת לישון,
מה שקורה בבוקר הוא ממש ביזיון.
זה לא שאני כל היום במיטה מעלה ריקבון,
אני רק לא מתעוררת- זה כח עליון.

בביה"ס אמרו שנדפק לי השעון הביולוגי,
בעבודה המליצו על טיפול פסיכולוגי!

המיטה שלי חלקה ונעימה למשעי,
עוד לא נקשרתי למישהו כמו שנקשרתי לכרית שלי,
אומרים שאין דבר העומד בפני הרצון,
אז תבינו כבר שכל רצוני הוא להמשיך לישון!!!