כשהים כועס והגלים רועשים - אני מתרחקת,
כשהרוח מתעצבנת ומכה באנשים - אני נבהלת.
כשהקיץ מדכא כל תחושה אפשרית - אני מתמודדת,
כשהחורף מגיע - אני לגמרי מחייכת.
כשבהיר ונעים - אני לא מתחברת,
כשאפל וקר - לשם אני שייכת.
כשיגיע היום בו הרחוב יהיה שקט,
היום בו העלים היבשים יתנוענעו כרצונם על הכביש והצליל
האופטימי יצליח לצאת,
רק אז... אצליח לצאת מדמותי המבועתת.
24.7.04 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.