שני אנשים חכמים נפגשו אחר הצהריים בבית קפה קטן. הם שוחחו אחד
עם רעהו פעם בחודש, ודנו בנושאים המטרידים את שלוותם. כמובן
בהיותם אינטיליגנטיים ביותר נושאים אלו היו חשובים ביותר, כמו
התגלית החדשה של דוקטור רומניוסקי בקשר לשילוש הקדוש,
האלגוריתם התלת ראשי הראשון שהוצא לאור, ספרו החדש של מלווין
רוברטס "השתלת אברים - השלכות", ועוד נושאים רבים, שהעסיקו
אנשים כמותם.

פגישה זו לא הייתה שונה בתחילתה משאר פגישותיהם. הם דנו
בניצחונו של השחמטאי מטאין, על בן ארצו יוליני בתרגיל, שלא
נראה כבר שנים, כשלשיחתם מפריע חברם משכבר הימים יוני הרכלן.
הוא מתיישב לידם בבית הקפה בלי הזמנה, ומתחיל לברבר על מגוון
רכילותו. בהיותם אנשים רבי מעמד מבחינה מחשבתית הם אינם
מתעניינים במיוחד בדברי הרכלן, אך דבר זה השתנה כאשר שמעו את
שמו של מורם הדגול, יורגן ברנלוביץ.

יוני הרכלן סיפר, שיורגן, האדם שלימד שני אנשים אלו הכל על
המדע והחיים בכלל, נפטר בטרם עת בגיל שישים ושלוש. יוני החל
לספר כל דבר הידוע לו על חייו הפרטיים של יורגן. רוב סיפוריו
של יוני לא עניין כלל את אילן ויבגני, פרט לעניין אחד, צוואתו
של מורם. הוא סיפר בפרוטרוט על תוכן הצוואה, אך שכח את חתימתו
של יורגן. הוא התבלבל בין שני משפטים, הראשון "ישנם דרכים רבות
למות, אך רק דרך אחת לחיות", לעומת השני "ישנם דרכים רבות
לחיות, אך רק דרך אחת למות".

ואז התחיל הוויכוח הקשה ביותר, שידעו שני החכמים. כל אחד סבר,
שהמשפט שהוא בחר הוא הנכון ביותר, והוא למעשה המשפט, שמורם
יורגן חתם איתו את צוואתו. אילן סבר, שהמשפט הראשון הוא
ההגיוני מבין השניים, "הרי משפט זה מתאים באופן מושלם לדעותיו
של יורגן, "ישנם דרכים רבות למות", הכוונה לכך שאפשר לסיים את
חייך בצורות רבות ומגוונות, בכך הוא רצה להדגיש כיצד הוא סיים
את חייו הוא, בכבוד באהדה ובאהבה של אוהביו ושונאיו כאחד. האדם
בוחר כיצד הוא מסיים את חייו בשפל ובעוני או באושר ועושר,
ואילו אפשר לחיות בדרך אחת בלבד, משום שאינך יכול לחיות את
חייו של אחר. הנך יכול לחיות את חייך כעצמך, בדרך שלך, ולכן יש
רק דרך אחת".

כשסיים אילן את דבריו, גיחך יבגני קלות, "באמת, אילן, לא
ציפיתי לתרגום כל כך עלוב של משפט זה. מורנו היה מתבייש בך.
המשפט השני הוא ההגיוני ביותר, "ישנם דרכים רבות לחיות", הרי
מורנו שב והבהיר לנו מספר רב של פעמים, שהחיים אינם שחור ולבן,
ישנם רבדים רבים וצבעים רבים, בכל רגע מופיע שבריר של הזדמנות
לשנות את חיינו, בין אם אנו רואים אותו ובין אם לא, שבריר זה
קיים. לכן את חיינו ניתן לחיות במיליון דרכים, זה תלוי באותו
אדם מסוים, אם הוא בוחר לשנות את חייו או לא. בכך רצה למעשה
יורגן להנציח את מפעל חייו, כיצד שינה את דרכי חייו מקצה לקצה,
כיצד הפך מעני ובודד בעל בעיית שתייה חריפה לעשיר מבחינה
כלכלית ואינטלקטואלית ובעל משפחה מבורכת. "דרך אחת למות"
הכוונה היא לא במוות עצמו אלא בתוצאה. התוצאה נשארת בעינה, לא
משנה מהי הדרך שנבחר, להבדיל מהחיים- שבהם כל דרך מובילה לרובד
שונה לגמרי מהאחר. כמו שכתב דילן תומאס, "אחרי המוות הראשון,
אין עוד אחד".

במשך דבריהם של שני אנשים חכמים אלו ישב יוני הרכלן בחיבוק
ידיים ונראה כאובד עצות. כאשר פתח את פיו, הבחין במבט המרחם,
ששידרו עיניהם של שני החכמים.
"אני חושב, ששניכם טועים" הפתיע את היושבים מולו "לפי דעתי,
המשפט ההגיוני ביותר הוא ישנה דרך אחת לחיות ולמות, כוונתי
היא שכאשר אנו חיים אנו מכוונים את חיינו, גם לאחר שאנחנו
מפנים את גופנו מעולם זה. נכון שלחיים יש אין סוף רבדים
וגוונים, אך לבסוף אנו מוכרחים לבחור בדרך אחת, שתוביל אותנו
למשך שארית חיינו. דרך זו הופכת להיות מטרתנו. אנו מונחים על
פני קווי היסוד של דרך זו וכך ממשיכים את חיינו, ועל פי דרך
חיינו אנו קובעים מה תהיה דרך מותנו. מפני ששתי דרכים אלו הן
חופפות, הדרך שבה נחייה לבסוף תקבע את הדרך, שבה נמות"
יוני הרכלן קם מהשולחן ופנה לדרכו, משאיר את שני חבריו
ה"חכמים" פעורי פה.