גלי הים של פוסידון, וקציפתם
מלחכים צדפים בחופו של זאוס.
הולכים ושבים, באים וחוזרים
עד רעידת אדמה חורצת אמות הסיפים
ומישברי סלע יורים לבה רותחת,
כמינחה לאלים וישקוט הים
ו-ונוס עולה מתוך המים, מלחשת:
"הקילשון, צידו ה[א]חד לפרומתאוס
ומישנהו, עוגן בנמל מבטחים".
ילד עול ימים משרטט בכפו על החול
ארמונות וצריחים, מחוקים מראש.
חיוכו מעיד כאלף עדים, יודע,
מחר ישובו הגלים לבקר בארמונו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.