New Stage - Go To Main Page

גליה גל
/
ח'ברה של דשא

היינו תיכוניסטים מתבגרים.
כל רגש הרגשנו בקיצוניות.
כל אהבה
הייתה הכי חשובה.
הכי מיוחדת.
באנו לשיעורים.
מנגנים קצת בהפסקות.

מעשנים.
היינו ח'ברה של דשא.
שמיכה פרוסה.
גרעינים.
אחד מספר בדיחה.
אחד סופר כוכבים.
איזה אחד -
מנשק את חברה שלו.
מישהו שם ג'ים מוריסון.
צוחקים. שרים.

חלמנו חלומות יחד.
אמא של דידי, הייתה צועקת מהחלון:
"די ח'ברה! דידי בוא יש אוכל".
התפזרנו, מאוחר.

התחפשנו.
מדים לבנים, חאקי וזית.
שוב התפזרנו.
הפעם לעולם מבוגר.
מדי פעם מנפנפים למישהו באוטובוס,
כבר אין זמן לחלומות ולמוסיקה.

פעם - היינו ח'ברה של דשא.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 9/8/04 10:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גליה גל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה