הכביש המהיר של תל אביב
עובר דרך הלב שלי עכשיו.
כל המשאיות דורסות אותי מבפנים,
הורסות את החדרים
והעליות.
הכביש המהיר של תל אביב
עובר דרך הלב שלי עכשיו.
גם המכוניות הקטנות, שכל הזמן חותכות
מימין ומשמאל -
לא מרחמות עליי.
חותכות אותי, עד שאני מתפוררת.
הכביש המהיר של תל אביב
עובר דרך הלב שלי עכשיו.
משאיר אחריו שובל של עשן,
נותן לי להחנק.
ואני קוראת לפקחים ומבקשת עזרה,
אבל הם רק אומרים לי להיות בשקט
כי אני נורא-נורא מפריעה.
אני מנסה שוב, וטוענת שהכביש חייב לההרס.
הוא מכאיב לי, אני טוענת, הוא רק הורס ורומס.
אבל הם שותקים, כאילו חוששים לבשר,
ולבסוף אומרים לי שהם מתחילים לבנות בתוכי עוד כביש,
אבל אחר.
23.7.2004 |