אני מחכה לגשם,
שיבוא וישטוף את הדמעות מפניי,
אני מחכה שיבוא,
ויגרום לעולם להראות מטושטש,
מעוות,
כמו שהוא באמת,
כי הגשם שוטף את כל המסכות,
ומגלה את הפנים האמיתיות,

הוא ואני ישבנו,
חיכינו,
ואז הוא עזב,
ונשארתי לחכות לבד,

הגשם בא,
שטף, ניקה,
טיהר,
ואז הלך,
והשאיר אותי לחכות,
לבד,

כל חורף הוא חוזר,
מגיח לזמן מה,
מכין אותי לקיץ הנורא,
ואז עוזב,
נוטש אותי לחכות לו,
בייסורי החום,
ואני תמיד יושבת ומחכה,
לחורף הבא.